מצגת עמותת "נת"פ-נתיב פנוי"—הסבר משלים

                                 (לחופש דת וחופש מדת)

שקף מס' 1

הקדמה: אני עומד להציג את  הצעת העמותה, לעיצוב מחדש של יחסי דת-מדינה בישראל. יחסי דת-מדינה היו תמיד, והיום ביתר שאת, מבעיות היסוד של קיום  מדינת ישראל מאז ייסודה. בעיית ליבה, ממנה נגזרים מהלכים המשפיעים על כול תחומי החיים שלנו: הביטחון,  החינוך, חיי האישות, מרחב ציבורי חיים המשותפים וכדומה.

הנתונים המופיעים במצגת נלקחו ממספר מקורות. עבודתם של פרופסור דן בן-דוד וצוותו במצגת "רגע האמת" (מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי), מדבריו בוועדת הכלכלה בכנסת, מכתב "אזהרת הכלכלנים", מתאריך 23.5.2024, עליו חתומים 130 מהבולטים בכלכלניות והכלכלנים במדינת ישראל, נתוני הלמ"ס, נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה ומגוון מקורות נוספים. 

שקף מס' 2

העמותה היא גוף א-פוליטי חוצה מגזרים ומפלגות פוליטיות, הן בשמאל והן בימין, המבקשת להביא מהפך של ממש ביחסי דת ומדינה.

שקף מס' 3

מטרת העמותה היא לשלב את הציבור החרדי בחברה ובמשק לטובת עתיד המדינה ורווחת יחידיו של ציבור זה, ללא פגיעה באורחות חייו הייחודיים, ככול שיבקשו לקיימם.

מטרה נוספת, מניעת כינונה של "מדינת הלכה", תיאוקרטיה, כפי שמתקיימת רק במעטות ממדינות העולם.

שקפים מס' 4-5

שקפי מעבר חזותיים

שקף מס' 6:

בחמשת השקפים הבאים נתאר בקצרה  את המצב המשברי אליו נקלעה המדינה לאחר 77 שנות קיום.

המשבר הוא בראש ובראשונה דמוגרפי. הוא נובע מהבדלי הפריון שבמגזר החרדי ובמגזרים האחרים. הפריון במגזר החרדי גבוה פי שלושה ויותר בהשוואה למגזר החילוני (6.4 לעומת 2 ). יש לציין –ששיעור הפריון במחנה החרדי-לאומי כמעט משתווה לזה החרדי.

בשנת 2009 מנתה האוכלוסייה החרדית 750000 נפש ובסוף 2024 1,392,470נפש. אם מגמות הפריון ימשיכו, תכפיל האוכלוסייה החרדית את גודלה כול 17 שנה לעומת הכפלת האוכלוסייה היהודית הלא חרדית כול 80 שנה וכלל אוכלוסיית ישראל כול 40 שנה.

קצב גידול שנתי של האוכלוסייה החרדית הוא 4%, כלל האוכלוסייה 1.9%, האוכלוסייה היהודית הכללית 1.4%

בקצב גידול שנתי של 4% בכול שנה נוספים 56000 תינוקות חדשים . בעוד 20 שנה תמנה אוכלוסייה זו למעלה מ 3 מיליון נפש. בעוד 40 שנה תהווה 40% מכלל האוכלוסייה היהודית ו 22% מכלל אוכלוסיית ישראל.

לפי נתוני 2023 כ-25.7% מכלל התינוקות במדינת ישראל  בגילאי  0 – 4 באו מהמגזר החרדי, שעה שהמגזר עצמו מקיף פחות מ-14% מהאוכלוסייה. משמע, שפחות מ-14 אחוזים מהאוכלוסייה, 'מייצרים' רבע ויותר מסך כל האוכלוסייה. יש לציין שמדובר בתהליך מאריכי (אקספוננציאלי). המשמעות היא, שבעוד פחות מעשר שנים הנתונים יהיו אסוניים ברמת אל-חזור כפי שנראה בשקף הבא. 

שקף מס 7:

השקף ממחיש היטב את היבט האל-חזור. ניתן לראות מתוך הנתונים שדור הסבים והסבתות החרדים נכון ל-2023 מהווה, רק כ-6.4% מהאוכלוסייה הכללית, אך הנכדים שלהם עולים כדי 25.7%!!! מסך כל האוכלוסייה.

כיום 28% מכלל התלמידים היהודיים בבתי הספר היסודיים בחינוך היסודי העברי הם חרדים. הם יהיו קרוב ל 50% בעוד 30 שנה. השאלה מה עושים עם המסה האדירה של 'חרדים חדשים' אלה  כיצד מדינה יכולה לנהל אירוע כזה בעוד עשר או חמש עשרה שנים? מי יהיו כאן הרופאים, המהנדסים וחיילי העתיד?

הדמוגרפיה מאיימת כשהיא מאוגדת ופועלת דרך מפלגות פוליטיות אשר עולמן מרוכז בדת ובטובת המגזר אותו הן מייצגות. לשיטתם, הממלכתית והמדינה אינם מעניינם. 

שקף מס' 8:

ישראל מתחרדת. בשקף רואים נתונים המתייחסים לערים שעד לפני שנים לא רבות היו חילוניות באופן מובהק: בית שמש, ערד וגבעת זאב. נתונים המדגימים היטב את תהליך ההתחרדות המהיר המתרחש בחברה הישראלית. כיום מדובר בערים חרדיות לגמרי.

ירושלים, כיום רק 9% מסך כל תלמידי בתי הספר היסודיים נמצאים בחינוך הממלכתי, בבית שמש עלה שיעור התלמידים החרדים בגיל החינוך היסודי מ-35% ל-85%!! הנתונים בגבעת זאב קשים יותר: מ-0% בשנת 2000 ל-75% ב-2024. תהליך דומה התרחש גם בערים כגון ערד, צפת, והוא מסתמן גם בערים נוספות כגון: טבריה, אשדוד, אופקים, קריית מלאכי, מגדל העמק ואחרות.

סיכום:4 ערים חרדיות (כמעט רק אוכלוסייה חרדית): בני ברק. מודיעין עילית. ביתר עילית. אלעד. 5 ערים שהתחרדו (החרדים רוב): ירושלים. בית שמש. ערד. גבעת זאב. צפת. 6 ערים בתהליך התחרדות (החרדים הם מיעוט גדול (50%-17% ): אשדוד. נתיבות. קריית-גת. אופקים. טבריה. קריית מלאכי. 9 יישובים גדולים שהתחרדו: רכסים. עמנואל. קריית יערים. תפרח. כפר חב"ד. כוכב יעקב. יבנאל. גני מודיעין. חצור הגלילית. הערה:  17% מתוך האוכלוסייה היהודית בישראל חרדים.

ההידרדרות המהירה במדדים הסוציו-אקונומיים לנוכח תהליכי התחרדות בערים במדינת ישראל, והנטישה ההולכת וגדלה של אוכלוסייה חילונית איכותית ובכלל, מדגימות את הסכנות הנשקפות למדינת ישראל.  

קריסה לאומית מתרחשת אפוא תחת עינינו הפקוחות. עכשיו בצורה הדרגתית, ואז זה יקרה באחת, כאשר תיווצר המאסה הקריטית, באופן בלתי הפיך.דומה הדבר למשל הצפרדע שמתבשלת בסיר. בהתחלה חום העולה לאיטו נעים ומלטף ואז בבת-אחת!! הכול רותח.

שקף מס' 9:

תעסוקת גברים חרדיים בסוף שנות ה-70 עמדה על למעלה מ-80% וכיום כ-54%. לפי הנתונים העומדים לרשותנו, יותר ממחצית מהם מועסקים בתפקידים בתוך הקהילה מורים, גבאים, שוחטים, משגיחי כשרות, מלמדים וכיו"ב, ורק הנותרים מועסקים בעבודה יצרנית כלשהי.

הנתון המרכזי בשקף זה, מראה כי כ-3% בלבד מכלל האוכלוסייה בישראל, הם הקטר הכלכלי. הם הנושאים בעול אבטחת איכות הטיפול הרפואי והם אלו האחראים לתחומי המו"פ והיכולות היצירתיות של מדינת ישראל כמדינת הזנק – כמעצמת היי-טק.

'השמדת הערך' המואצת לנוכח תהליך ההתחרדות על השלכותיו המשקיות, הביטחוניות והחברתיות, גוררת בריחת מוחות. כיוון שהיקפה של 'האוכלוסייה הקריטית' מצומצם לכתחילה, שאז די בעזיבה של מספר נמוך יחסית ממנה (אלפים ספורים), כדי להביא לתוצאות הרות אסון. 

שקף מס' 10:

השקף מציג הצעת תיקון לחוק שירות ביטחון אשר עניינה הגדלה ניכרת של מספר ימי המילואים הנהוג כיום. משמעות הדבר היא 'שברגיל' יוכל צה"ל לזמן לשירות כל חוגר במילואים למשך 42 ימים בשנה (במקום 18 ימים כיום), ואילו קצינים יזומנו למשך 55 ימים (במקום 28 ימים כיום). כמו-כן החוק כולל העלאת גיל הפטור ממילואים מ-40 ל-45 שנה ומ-45 ל -50 בהתאמה.

תיקון זה לוקה לא רק בהשלכות נורמטיביות ומוסריות לעניין חלוקה בלתי צודקת של עול השירות, אלא גם היבטים כלכליים ומשקיים חמורים ביותר. אי גיוס חרדים גורם לעלייה במספר ימי המילואים המושתים על אחרים אשר עלותם הישירה למשק כ-10 מיליארד בשנה, שעליה יש להוסיף עלויות עקיפות בעלות השלכות הרסניות על החברה והכלכלה. נשאלת השאלה מי ירצה להמשיך להעסיק אנשים 'המתנדפים' ממקום עבודתם למשך חודשיים ויותר מידי שנה.  מי ממשרתי המילואים יוכל להפעיל עסק קטן משלו, מסעדה, חנות, בית מלאכה, וכיו"ב.

הנתונים המופיעים בצד ימין של השקף מדהימים, מלמדים כי אם חוק הגיוס החל על אזרחי ישראל (למעט הערבים), היה גם חל על הציבור החרדי, הרי למעלה מ-200 אלף חיילים היו מתווספים  ונמצאים כיום  בצה"ל בשרות הסדיר ובמילואים –מדובר  בסדר גודל של 20!! אוגדות – אם נדבר על הגרסה הרזה –  כיום יש 83,000 חייבי גיוס אנו עומדים לא פחות מ 8 אוגדות נוספות.

נזכיר שמספר בחורי הישיבות והכוללים כיום למעלה מ170000 איש.

שקף מס' 11:

אנו עוברים עכשיו מרמת שרטוט הבעיה ושלב המוטיבציה (האנרגיה) לשלב הפתרון, מה יש לעשות ואיך?

השקפים שהוצגו עד עתה משקפים אפקט מצטבר המלמד על קיומה בכוח של סכנה קיומית. מדינה לא יכולה להמשיך לממן המוני אדם המהווים נטל כלכלי וחברתי כבד. מובן שמצב זה של מדינה חלשה הוא גם איום קיומי על החברה החרדית. הרי היא נשענת על מקור מימון – עיקרו הציבור היצרני – הולך ומצטמצם, למול הוצאות הולכות וגדלות. 

זה תמיד קורה בהפתעה מדינות שלמות נעלמות. ברה"מ, יוגוסלביה, לבנון הנוצרית, סוריה וכדומה. גם ישראל היא מדינת הפתעות הופ! מלחמת כיפור הופ! ה7 באוקטובר, דברים קורים בהדרגה ואז הופ! הכול קורס בבת אחת. הפתעה!!

לא ניתן יותר לחיות בהכחשה. אנו ברגע האמת לפני חורבן שמקורו באיוולת. כזה שנגרם באופן מצטבר משך כל שנות קיום המדינה שניתן עדיין למנעו. לא מדובר באויב חיצוני, בכוח טבע או בכוח עליון. אנו חיים כיום במציאות גרוטסקית, שמוטלת עלינו החובה לשים לה קץ ומיד. אם לא כן הרי שאנו במהלך של התאבדות קולקטיבית כולל של החרדים שחושבים שהחור שנבע בספינה לא מסכן אותם-אם החור הזה לא יתוקן הוא יטביע את כולם.

הפתרון היחיד שישים קץ למציאות זו, הוא שילובם המלא של החרדים בחברה הישראלית, במהלך שיהפוך אותם בסופו של דבר לציבור תורם למדינה ולחברה.

שקף מס' 12:

לאחר רעידת האדמה של ה 7 באוקטובר נוצרה "שעת רצון"-שמקורה בהפנמה ציבורית שישראל חייבת לחשב מסלול חדש, וזו ההזדמנות הטובה מאי פעם, ויתכן האחרונה, לשינוי:

המציאות השתנתה נגד עינינו. מעולם לא הייתה ממשלה כזו שחבריה דואגים רק לציבורים אותם הם מייצגים. אנו צופים אצלם, באופן דוחה וידוע מראש, בהתנערות מכול  איזושהי שותפות ציבורית ואחריות.

1. המודעות הגדלה של הציבור הרחב לעוצמתו הפוליטית כלכלית המתעצמת של המחנה החרדי. תופעות מעוררות תדהמה נוכח האטימות הניתוק של פוליטיקאים שהתבטאו בהעברת סכומי עתק לציבורים שלהם, בזמן שכול המשק במשבר, ונגד הגיוס.
2. החרדה לאפשרות כינון התנאים ומימוש ההצהרות על כוונה להפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה – לתיאוקרטיה בה חירותו של האדם נגזרת ממידת צייתנותו  לרשויות הדת וכול חריגה דינה ענישה. 

שקף מס' 13:

אציג שתי אמרות ממכתבו המפורסם של מרטין לותר קינג, שנשלח מבית הכלא ב1963 אשר מלמדות שכבר היו דברים מעולם ושעניינן נקשר לענייננו: ציבור גדול מקופח שצריך להילחם על קיומו. אנו הציבור המקופח והמנוצל.

אמרה ראשונה: "עובדה היסטורית היא שנדיר מאוד שקבוצה בעלת זכויות יתר וויתרה על זכויותיה מרצון".

בהשלכה למציאות בה אנו חיים: הציבור החרדי, ובמיוחד מנהיגיו, לא יוותרו מרצונם על זכויות היתר שצברו משך השנים. יניקה מעטיני המדינה ושליטה על ברז המשאבים הכספיים.

אמרה שנייה: "לא ניתן לחכות בסבלנות אין-סופית לשינוי חברתי. אם רוצים ששינוי יתחיל עכשיו, חייבים ליצור לחץ בונה בפעולה ישירה לא אלימה".

בהשלכה למציאות בה אנו חיים: יש הטוענים כי, הציבור החרדי נמצא בתהליך מתמשך של חילון, בין השאר בגלל חשיפה לטכנולוגיה מתקדמת, רשתות חברתיות, טלפונים חכמים, שימוש  בAI וכן הלאה. לכן, המסקנה מבחינתם: "יש לחכות בסבלנות שהתהליך יבשיל תוך כדי הידברות". לפי הנתונים, תהליך ההידברות, אם בכלל יבשיל, יארך עשרות רבות של שנים: הנשירה בציבור החרדית היא שולית וכמעט לא מורגשת. אין נסיגה תודעתית משמעותית מההתנהלות הבדלנית: גידול שנתי של המגזר החרדי ב-4% שהם תוספת של 56,000 תינוקות לשנה, לעומת 4,000 עד 6000 בשנה שיוצאים בשאלה. על איזה שינוי אנו מדברים? ולאלו טווחי זמן ואולי בכלל לא. אין לנו זמן לתהליכים, כשיבשילו כבר לא תישאר מדינה. לכן, יש צורך במהלך דרמטי ועכשיו! שיאיץ בגדול את תהליך שילובם בחברה הישראלית כציבור תורם.

שקף מס' 14:

מה יש לעשות כדי לעצור את ההידרדרות?

הציבור מכיר שיש בעיה אך הוא מודע לכך ברמה של כותרת. לא מבין את עומק הבעיה ובמיוחד את המהירות בה היא מתפתחת. המציאות הנוהגת לא יכולה להימשך: בא לך/לא בא לך ללכת לצבא. בא לך /לא בא לך לעבוד וכו'. זו לא תכנית כבקשתך.

לכן יש:

1. לפעול מידית לשילוב המגזר החרדי במשק: בין השאר באמצעות חקיקת ואכיפת חוק חינוך ממלכתי אחיד לכל מגזרי האוכלוסייה, הפסקה מוחלטת לאלתר של תקצוב תכניות לימוד לא מאושרות,
2. ביטול סבסוד והטבות לדיור  והטבות ביטול תקציבים ייחודיים וקואליציוניים. שילוב בתעסוקה יצרנית,
3. שוויון בנטל הגיוס.
4. בלימת תהליך הפיכת ישראל למדינת הלכה באמצעות חקיקה ליברלית בתחום יחסי האישות, במרחב הציבורי, בחינוך, בתחום הגיור והכשרות, בשינוי הוראות חוק הלאום וכדומה.

בעקרון אנו  נפעל לשיתוף מפלגות דתיות לאומיות בכל קואליציה, ככל והאחרונות ויתרו לכתחילה על קידום אג'נדה דתית והפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה.

הערה לסעיף 2: 78% בעלות על דירות במגזר החרדי לעומת 73% במגזר הלא חרדי. נתון זה מעורר תמיהה עקב שיעורי העוני הגבוהים יותר בחברה החרדית.

תוכנית המולקולה :

מה שמשפיע השפעה דרמטית על רמת חיים במדינה הוא איכות החינוך. הישגי תלמידי מדינת ישראל בכל המגזרים הנוטלים חלק במבחני פיזה שנערכו ב-36 מדינות ה-OECD הם מהנמוכים ביותר. מדינת ישראל מדורגת במקום ה-31 (לפני יוון, צ'ילה, תורכיה, קולומביה  ומקסיקו). הנתון המתייחס לסך כל המבחנים המצטבר שנערכו במדינות הללו בין 2006 ל-2022   (17 שנים).

השינויים הנדרשים בחוק החינוך הממלכתי מקימים לנו הזדמנות חשובה ביותר להתאים תכני הלימוד לדרישות ולצרכים המשקיים והחברתיים של המאה ה-21. ברוח זו, העמותה מבקשת לקדם את 'תכנית המולקולה' של חבר העמותה הד"ר חיים אסא, המהווה שדרוג הכרחי של תכנית לימודי הליבה הממלכתית הקיימת,

תכנית המולקולה אמורה להעניק לתלמידי ישראל באשר הם כלים בסיסיים בכל המתקשר ליכולת החשיבה, לפוטנציאל הפיתוח המדעי והטכנולוגי, לידע במובן העמוק והרחב ובאופן אובייקטיבי ונטול פניות,  שיביא את החברה הישראלית לכדי מעמד של חברה מתקדמת, הומאנית ומאפשרת, שתהווה דוגמא ומגדלור שיאיר אל כל החברות האזרחיות.  

שקף מס' 15:

איך עושים? איך מתניעים?

מאז כינון המדינה נעשו אינספור ניסיונות לחתור לדו-קיום בין חילוניים ודתיים – חרדים בפרט – שליבתו בהסדר הסטטוס קוו, כמו גם בחוקים שונים ששיקפו את ההרכב המסורתי, תרתי משמע, של הרוב המכריע של הקואליציות הממשלתיות במדינת ישראל, מאז הבחירות הראשונות.

כמו כן, נוסחו מספר רב של אמנות מושקעות ביותר בידי משפטנים ורבנים מהשורה הראשונה. בין הידועות שבהן 'אמנת גביזון-מדן' (2000), 'אמנת כנרת' (2001) ואחרות. כולן נותרו 'אות מתה' בעיקר לנוכח הרכבן הדו-ראשי של הקואליציות מקדמת דנא: מפלגות רוב חילוניות החוברות למפלגות מיעוט חרדיות, לא אחת 'כלשון מאזניים' לצורך כינון ממשלה.

הציבור החרדי ממשיך לבדל את עצמו ולפעול באופן אחר כדי להתכחש לסמכות המדינה הציונית "ובשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". לדידם רק לימודי התורה ושמירת מצוות מגנים על עם ישראל.

על-כן, במצב העניינים הקיים וניסיון העבר, הדרך היחידה שנשארה רלוונטית להסדרת חיים משותפים בישראל, ולא בעוד 100  או 200 שנה, היא באמצעות חקיקה מתאימה ואכיפתה.

כיוון שמדובר בשינויי עומק של התרבות הפוליטית בישראל, האכיפה  צריכה להיות במסגרת תכנית סיסטמתית-מדורגת הנפרשת על פני 10-15 שנים (מתווה ראשוני לתכנית עבודה כזו, נוסחה על ידי העמותה).

קיימים מודלים מוצלחים בעולם המערבי של הדרת הממסד הדתי (חלקית או באופן מלא) ממוסדות השלטון, המעוגנת בחוקים ו/או בחוקה, שניתן לאמץ בשינויים הנדרשים למקרה הישראלי. לעניין המודלים, ידועה במיוחד הדוגמא של תיקון מס' 1 לחוקה האמריקנית המכונן הפרדה בין מוסדות המדינה והדת ברמה הפדראלית. על פי המודל הצרפתי, שהוא אולי 'הקשוח' ביותר, ההפרדה בין מוסדות הדת והמדינה הינה מוחלטת. ישנם בנמצא מודלים היברידיים שונים, פחות קשיחים מהמודל הצרפתי והאמריקני, אך עדיין השפעת  מוסדות הדת על מוסדות המדינה, הינה מינימלית, ולעולם לא עולה כדי קביעת מדיניות פנים וחוץ.   

אין עסקינן ב"סנקציות" נגד הציבור החרדי. זו הפסקת היכולת שניתנת לרבנים לשלול מהצעירים החרדים את זכות הבחירה החופשית שלהם. קצבת אברך, הנחה במעונות יום. זו הפסקת בגידת המדינה בערכיה הדמוקרטיים כאשר היא מממנת בכספיה את הכלא הענקי של העולם החרדי. לא הוגן כלפי המשרתים בצה"ל והציבור התורם ולא הוגן כלפי הצעירים החרדים שנשארים כלואים בכפייה בתוך החברה שלהם. הכוונה, באמצעות שימוש בחקיקה ובכלים דמוקרטיים, לתרום להשתלבותו של הציבור החרדי בחברה ובמשק. 

חובתו של הציבור החרדי להבין את משמעות ההתנהלות הבדלנית של זכויות ללא חובות , של התנכרות לכול מה שקורה סביבם-היא לא ישימה ופוגעת בהם. אי-אפשר להפלות יותר בין דם לדם. חייבים ליצור מצב תודעתי חדש ולהטמיע אותו, שהם חלק מהחברה הישראלית ולא להתכחש לחובה זו.

שקף מס' 16:

מי יעשה את זה בפועל?

מפלגות אשר יתחייבו במצען לדברים הבאים:

1. לפעול לאי הכללת המפלגות החרדיות בכל הרכב קואליציוני, מתוך הכוונה לצמצם ואף לאיין את כוחן הפוליטי. הן חייבות להיות שותפות לקביעה: רק לממשלה ללא מפלגות חרדיות תעמודנה האפשרות והזכות ההיסטוריות לשילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית.
2. לפעול להקמת קואליציה עם מפלגות בעלות סדר יום דומה סביב הנושא שכולן מסכימות עליו ללא קשר לאג'נדות הפוליטיות של כול מפלגה.
3. לשלב במצען את הפרדת ממסד הדת מהפוליטיקה.
4. לשלב במצען סעיף המחייב חקיקה אשר תבטיח את ההפרדה הנדרשת, כגון: חקיקת חוק חינוך ממלכתי אחיד כאמור, גיוס לכול, וכן הלאה. 
5. לפעול בשיתוף פעולה לקידום חוקה לישראל. 

שקף מס' 17:

מדוע מפלגות תסכמנה למהלך כזה?

התמריצים הפוליטיים של מפלגות לשלב במצעיהן סדר יום מעין זה 

על פי סקרים עדכניים רוב בציבור רוצה בשינוי ומתנגד לשילוב החרדים בממשלה.( 4 יוני 2025 סקר  בערוץ 12 51%. סקר בערוץ 13 55% סקרים נוספים בין 60% ל 70%)

אנו מצויים ב'שעת רצון' והתפכחות. הדבר גורם לתזוזה משמעותית בדעת הקהל נגד קואליציות דו-ראשיות: חילוניות-חרדיות. במיוחד לנוכח המספר חסר התקדים של חברי הכנסת החרדים, ולנוכח העובדה שזו הפעם הראשונה שחברי מפלגות חרדיות ממלאים תפקידי שר בתחומים ביצועיים חשובים.

הנושא יציב את המפלגות החילוניות בחזית השיח הציבורי ויאפשר להן לגייס תמיכה מעבר לקהל הבוחרים המסורתי שלהן.

הירתמות למשימה זו תאחד בין מצביעים חילוניים, מסורתיים, חלקים במגזר הדתי לאומי המתון ומצביעים רדומים כולם סבורים שהדת אינה קרדום לחפור בו ויש לשחרר את הדת מהזיהום הפוליטי המצוי בה והאוכל בה בכול פה.

המשימה תניע פרטים המאוגדים בעשרות ארגונים ועמותות, התומכות בסדר יום דומה. יש לזכור ולהדגיש שכל הגופים הללו פועלים בנפרד, ומעולם לא נעשה איזה צעד מעשי של איחוד שורות ופעולה משותפת, במטרה למכסם את העוצמה האלקטורלית ההולכת ומתחזקת, שככל וננהג נכון, נעיר את מודעות הציבור לכוחו הפוליטי, שאז תעשה כדי מסה שוברת שוויון.   

נחזור על המנטרה: רק ממשלה ללא חרדים תביא לשילוב החרדים

שקף מס' 18:

מה עושה עמותת נת"פ להשגת מטרות אלו?

העמותה פועלת להשפעה על מפלגות לכלול במצען את ההתחייבויות, כפי שפרטנו, מתוך מודעותן הכנה לצוק העתים. הדבר נעשה במטרה לייצור 'פוליטיקה אחרת' הנסבה סביב שיקולים לאומיים וחברתיים לטווח ארוך.    

דרכי הפעולה של העמותה:

1. עריכת פגישות עם פוליטיקאים ופעילי מפלגות, במטרה להגיע לאיחוד כוחות חוצה-מחנות.
2. הקמת שדולה בכנסת.
3. פגישות עם ארגונים בעלי סדר יום דומה, אקדמיה ומגזר עסקי כדי לפעול במשותף ליצירת כוח אלקטורלי משמעותי.
4. קידום שיח חברתי לצורך העצמת התודעה הציבורית באמצעות כנסים, חוגי בית, וכלי תקשורת המונים לסוגיהם, לצורך קידום ההשפעה האלקטורלית כאמור.
5. ליווי וייעוץ מקצועי בתחומי מחקר ניסוח ניירות עמדה מקצועיים ונתונים תומכים, לכל המעוניין.  

שקף מס'19:

באופן חד משמעי לא מדובר בסדר יום אנטי-דתי

1. אנו מכירים במקומה המרכזי של הדת ובחשיבות המקורות התורניים כחלק מהגדרה רחבה של "יהדות" כתרבות/ציביליזציה המקיפה את סך כול היצירה החומרית והרוחנית של העם היהודי משך 3000 שנים.
2. היהדות אינה 'דת' בלבד. היא נשענת, בין השאר, על מורשת היסטורית, על מרכזיותה וחשיבותה של ארץ ישראל כמכורה היסטורית, על השפה העברית, ארון הספרים היהודי, הספרות העברית המודרנית, ענקי תרבות ורוח יהודיים, מגוון זרמי הדת, מורשת ציונית לאומית, מורשות פוליטיות אחרות וכדומה.
3.  התרבות היהודית מכילה סאת של 'נרטיבים יהודיים-ישראליים' מגוונים ורבי פנים. כול יהודי באשר הוא מוצא ביהדות את זהותו באופן המבטיח את זיקתו העמוקה ושייכותו לקולקטיב היהודי ולאתוס היהודי, לגווניו.

שקף מס' 20:

אנו מביאים קיטוע מתוך מכתב 'אזהרת הכלכלנים' (23.5.2024), שנכתב על-ידי 130 מבכירי הכלכלנים של מדינת ישראל, ונשלח לחברי כנסת, שרים ומשפיעים מתחומי הכלכלה והממשל. פורסם בכול אמצעי  התקשורת.

"השיעור ההולך והגדל של החרדים בחברה, צפוי להעניק למגזר החרדי כוח פוליטי רב שיאפשר לו לפגוע במאפייניה הליברלים של מדינת ישראל ולקדם חקיקה סקטוריאלית הכופה עצמה על מי שאינם דתיים. זאת ועוד, נוכח הגידול בשיעורה היחסי של האוכלוסייה החרדית, ההנהגה החרדית תוכל בשיטת הממשל הנוכחית לשנות כל הסדר פוליטי שיושג, בכדי להבטיח לעצמם זכויות יתר בתחום הכלכלי, הביטחוני והחברתי."

פסקה זו ממחישה ומסכמת חלק גדול ממה שנאמר עד כה, ובין השאר, מלמדת על הפוטנציאל של הציבור החרדי בישראל, לאיים על הצביון הדמוקרטי של החברה והמשטר, עד כדי סכנה קיומית כאמור. היא מוכיחה באופן עובדתי, בהסתמך על נתונים אמפיריים שאינם משתמעים לשתי פנים, כיצד מיעוט לכאורה זניח מבחינת גודלו באוכלוסייה, השכיל לנצל את כללי המשחק הפוליטיים הנוהגים – שהם בעקרון דמוקרטיים– על מנת לכפות סדר יומו ואורחות חייב על רוב מכריע של אזרחי המדינה. 

שקף מס'21:

סיכום

אנו מצויים בסיטואציה המחייבת אחריות לאומית והנהגה אפקטיבית, שאם לא כן… "הלך עלינו ". אנו בסכנה קיומית דה-פקטו. בסופו של דבר זה תלוי בנו. הכוח בידינו. אין להסס ואין לחשוש מדבר. יש לשלב זרועות ולפעול יחדיו לסיכולה של סכנה קיומית, ומיד. הכוח עדיין בידינו.

רוב הציבור היהודי ללא רוצה מפלגות חרדיות בממשלה. הציבור אינו מספיק ער לכוחו הפוליטי. הבייס של המפלגות צריך להיות מודע לכוחו. "אם תרצו אין זו אגדה". אם תהיה מודעות שזה חייב לקרות זה יתגשם.

שקף מס'  22 (אופציונאלי)

אנחנו לא לבד

שני סקרים שנערכו על ידי  חברות סקרים: "מאגר מוחות" (שודר בערוץ 13 ביום ה-4 ביוני, 25) ו"מנו-גבע" (שודר בערוץ 12 באותו היום), מלמדים כי קיים בציבור היהודי-ישראלי רוב מוחלט המצדד בכינונה של ממשלה ללא מפלגות חרדיות

 בנט בערוץ 12 בתוכנית עם בן-כספית וסגל ב 28 יוני 2025 מכנה את החרדים: "הזנב שמכשכש בכלב".

נראה שמבחינה אלקטורלית שלא ניתן להגזים בחשיבותה, קיימת אפשרות ריאלית לכינונן של קואליציות שלא בשיתוף המפלגות החרדיות. חשוב להדגיש כי משני הסקרים עולה כי חמישית מהציבור בקירוב לא אוחז באיזו עמדה ברורה בשאלה האם הוא תומך או מתנגד לשיתוף מפלגות חרדיות בקואליציה. אנו סבורים כי 'הקול הצף' הזה נוטה להתנגד לצירופן או שיש לגייסו לעמדה זו. לכתחילה ברור שלא מדובר בציבור חרדי, ובחלקו הגדול אינו תומך של ההסדר הקואליציוני הקיים. 

השאלה המרכזית: (אופציונאלית)

מזלנו שהמלחמה נגד איראן הייתה עכשיו ולא בעוד עשר שנים. אנו רואים כבר היום את התופעה שמתבטאת בפער העצום בין ביצועי הממשלה ומשרדיה לבין ביצועי הטייסים, המודיעין, סוכני מוסד ושב"כ. השאלה מי יהיו מחר אלו שיבצעו מתקפות ביפר, סייבר ולייזר? האם נילחם ב"סייעתה דשמייא" כאשר הלוחמים יהיו אלו אשר עיסוקם בלימודי קודש ובהתעמקות עמלנית בדפי גמרא ומשניות על בסיס יומיומי? האם הם אלו שיעמדו בחזית התעשייה העולמית בכלל, ותעשיות המידע (הי-טק) בפרט?

אנו צריכים להציב מול עינינו את איראן כתזכורת לאן משטר דתי , תיאוקרטי ואנטי -ליברלי מסוגל להביא מדינה שלמה תוך עשורים בודדים. לבערות.

יש לזכור כי רוב מכריע של ישראלים לא בנויים ולא מעוניינים בדיקטטורה תיאוקרטית, ובכלל. למעשה סולדים ומובעתים ממנה. יתר על כן, האנשים אשר לצדנו לא מהווים רק רוב אלקטורלי מוחלט, אלא גם נמנים על האליטות המשפיעות ורבות העוצמה ביותר. בין השאר צמרת האקדמיה, המשפט, התעשייה וההיי-טק.