ד"ר יוסי שניר
הקרע ההולך ומעמיק בין הדור הצעיר היהודי בארה"ב לישראל מאיים על אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר של המדינה. סקרים עדכניים חושפים מציאות מטרידה: 40% מיהודי ארה"ב מתחת לגיל 40 כבר אינם רואים בישראל מרכיב חיוני בזהותם היהודית. בקמפוסים רבים, סטודנטים יהודים חוששים מעימותים ובידוד חברתי ומסתירים את זהותם הישראלית או נמנעים מלהגן על ישראל בפומבי.
שורשי המשבר העמוק נטועים בפער הולך וגדל בין הערכים עליהם התחנכו יהודי ארה"ב הצעירים לבין המציאות הישראלית. הם גדלו בחברה פלורליסטית המקדשת שוויון וזכויות אדם, אך נתקלים בישראל שבה המונופול הדתי האורתודוקסי שולל לגיטימציה מ-80% מיהדות ארה"ב. חוקי הגיור והנישואין מונעים מהם ומבני משפחותיהם הכרה רשמית, והם חווים השפלה אישית כשמגלים שטקסי הנישואין שלהם אינם תקפים בישראל או שילדיהם אינם נחשבים יהודים. התחזקות הזרמים המשיחיים והלאומניים הקיצוניים, המקדמים חזון של מדינת הלכה תיאוקרטית, מרחיקה אותם עוד יותר.
במקביל, עליית כוחם של חוגים פשיסטיים וגזעניים בישראל מזעזעת אותם. הם רואים שרים המשמיצים ערבים בפומבי, קוראים להעברתם למדינות אחרות, ומעודדים אלימות מתנחלים. ההתבטאויות הגזעניות נגד מבקשי מקלט אפריקאים, וההסתה נגד פעילי שמאל וארגוני זכויות אדם. חוקי דיכוי כמו חוק הנכבה וחוק החרם מציירים תמונה של מדינה ההופכת למשטר אתנוקרטי לא-דמוקרטי. המדיניות כלפי הפלסטינים, הכוללת הריסות בתים, מעצרים מנהליים, והתרחבות התנחלויות, נתפסת כמערכת אפרטהייד המנוגדת לכל ערכיהם.
בקמפוסים האמריקאים, השיח עבר מהפך טוטאלי. ישראל מוצגת דרך הפריזמה של תיאוריות פוסט-קולוניאליות כמדינת כיבוש המקיימת משטר של עליונות אתנית. תנועת החרם צוברת תאוצה, ויהודים צעירים נקרעים בין זהותם היהודית לערכיהם הפרוגרסיביים. רבים מהם בוחרים לנתק עצמם מישראל כדי לשמור על עקביות מוסרית ומעמד חברתי.
אם מגמות אלה תימשכנה, ההשלכות עבור ישראל תהינה הרסניות. ללא תמיכת יהדות ארה"ב, הסיוע הביטחוני השנתי של 3.8 מיליארד דולר יהיה בסכנה, התמיכה הדו-מפלגתית תקרוס, והווטו האמריקאי באו"ם ייעלם. התרומות הפילנתרופיות השנתיות במיליארדי דולרים יתייבשו, וההשקעות בהייטק הישראלי יצנחו.
הפתרון אינו נמצא בצד האמריקאי. דיאלוגים ומפגשים רבים ככול שיהיו הם תרופה חלשה. הפתרון נמצא בצד הישראלי ודורש מהפכה מבנית בישראל- עיצוב מחדש של יחסי דת ומדינה. פירוק המונופול הדתי באמצעות הכרה מלאה בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, חקיקת נישואין אזרחיים, וביטול סמכויות הרבנות הראשית. צעדים נחושים, להשתלבות החרדים, תוך שמירה על אורח חייהם, שתעוגן בחוק הכולל תוכנית ארוכת טווח שבסופו של יום תביא לשוויון בנטל חובות וזכויות, עם שאר אוכלוסיית ישראל. בלימת התנאים ההולכים ונוצרים לכינונה של מדינת הלכה על ידי חקיקת חוקי יסוד או חוקה חילונית-ליברלית.
החלון נסגר במהירות. תוך עשור, ללא שינוי דרמטי, הקשר עם יהדות ארה"ב ינותק סופית. ישראל תהפוך למדינה מבודדת, תלויה בתמיכת אוונגליסטים נוצרים ומשטרים אוטוריטריים. הבחירה ברורה: או מהפכה ביחסי יחסי דת ומדינה עכשיו או קריסה מחר.